במקום הלא נכון, בזמן הכי הלא נכון
כמה דקות לאחר צפירת יום הזיכרון לחללי צה"ל, צעיר בן 32 שדד מבנק אלפי שקלים באיומי גז מדמיע. אחרי שהודה במיוחס לו בהסדר טיעון, וזכה להמלצה חיובית משירות המבחן, גם השופטת התחשבה
ב-21 באפריל אשתקד, ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, הצטייד ע"ט, צעיר בשנות ה-30 לחייו, בשקית שחורה, משקפי שמש ומיכל גז מדמיע. בוקר למחרת, כמה דקות לאחר שנשמעה צפירת הזיכרון ברחבי הארץ, הוא נכנס לסניף בנק מרכנתיל דיסקונט ברחוב העצמאות בחיפה. כשמשקפי השמש מכסות את עיניו, הוא המתין בסבלנות עד שהסניף התרוקן מלקוחות, ואז ניגש לעמדת הכספרית, כיוון את מיכל הגז לכיוונה ואיים עליה: "זה שוד, תביאי את הכסף". במקביל הורה לה להעביר את הכסף לשקית השחורה שהושיט לידיה.
בכתב האישום שהוגש נגד ע"ט נטען, כי הכספרית נטלה את השקית והכניסה לתוכה שטרות כסף בסך כולל של 21,800 שקל. השודד נמלט מהמקום עם הכסף, אבל באופן מפתיע – הוא השליך 8,800 שקל במהלך מנוסתו, במגרש חניה סמוך. 6,600 שקל נוספים נתפסו בביתו מאוחר יותר על ידי שוטרים.
לע"ט (32) לא היה עבר פלילי לפני השוד הזה, מה שהוביל את בית המשפט לשלוח אותו לתסקיר מבחן. שירות המבחן ציין בתסקיר, כי מדובר בבחור ששירת שירות צבאי מלא, והחל ללמוד לימודי הנדסה בטכניון, אולם בהמשך נטש את הלימודים. החל מאוגוסט 2015, צוין, הוא טופל במוסד בריאותי, ובחודשים האחרונים הוא מתנדב במסגרת המיועדת לטיפול בחולי סרטן.
במהלך ההליך המשפטי, במסגרת הסדר טיעון הודה ע"ט במיוחס לו ולקח אחריות מלאה על מעשיו. קצינת שירות המבחן המליצה, כי במקרה כזה יש לאמץ את "הנתיב השיקומי", על מנת להפחית את הסיכון למעורבות חוזרת בפלילים. לכן היא המליצה להטיל עליו עבודות שירות. לזכותו של ע"ט העידו חמישה עדי אופי, ביניהם דודו, ומפקדו הישיר בפלוגת ההנדסה בה שירת בצה"ל.
המדינה ביקשה להטיל על ע"ט בין שנתיים לארבע שנות מאסר בפועל. סנגוריו של הנאשם, עו"ד תומר נוה ועו"ד אמיר בר דיין, הדגישו את הודאת של הנאשם, את החרטה שהביע ואת החיסכון הרב בזמן שיפוטי. ע"ט עצמו אמר: "אני פשוט מזועזע, יש לי צמרמורת כשאני חושב על מה שעשיתי. אני חושב שחיפשתי דרך לשרוד, תמיד זה היה לטווח הקצר, רציתי לשרוד עוד שבוע, עוד חודש, בתוך המציאות שיצרתי, אם זה מבחינה כספית, אם זה טיוח של כל המציאות שהייתי בה, המטרה שלי באותה תקופה היתה לתחזק את המציאות הזו וכל הכוחות הנפשיים שלי הלכו למטרה זו. לא נתתי לעצמי הזדמנות לצאת מהמציאות שיצרתי".
השופטת תמר שרון נתנאל קיבלה את המלצות שירות המבחן וקבעה כי העונש ההולם במקרה כזה נע בין שנה לבין שנתיים מאסר בפועל. בהחלטתה התייחסה השופטת לעברו הנקי של הנאשם, לתרומתו לחברה, ולעובדה שנטל אחריות על מעשיו. היא ציינה גם את הנזק שנגרם לו כתוצאה מביצוע העבירה ומהרשעתו. לבסוף קבעה, כי שליחתו אל מאחורי סורג ובריח תגרום לנזק רב ביותר עבורו – נזק שלטעמה עלול להיות בלתי הפיך.
לפיכך, בסופו של דבר גזרה השופטת על הנאשם עונש של חצי שנת מאסר – אותו הוא ירצה בעבודות שירות. כמו כן היא גזרה עליו מאסר על תנאי וחייבה אותו לפצות את הכספרית בסכום של 8,000 שקל.